בן מכלוף וסוליקה. נולד בשנת תש"ח (1948) בקזבלנקה שבמרוקו. שם למד אליהו ב"ישיבה" ("אם הבנים"). לאחר עלות המשפחה לארץ - והוא בתוכה - בשנת 1963, למד אליהו במרכז-הנוער ובחווה החקלאית באופקים, עיירה זו שבנגב אשר שם התיישבו בני המשפחה הענפה. הוא בא ישר מן האניה למרכז הנוער, למד שם שנתיים ולאחר-מכן יצא לעבודה. היה חביב מאד על כל יודעיו וגם לאחר שעזב את מרכז-הנוער היו נפגשים עמו התלמידים והמורים ומשוחחים על עתידו, כפי שסיפר מנהל המוסד בעבודתו עזר לאביו בפרנסת המשפחה. אליהו היה מסור מאד לאביו, שהיה חסר מקצוע ועבד בעבודה יזומה; לכן רצה לרכוש מקצוע ולחלץ את משפחה ממצוקתה. אך בינתיים הגיע מועד-גיוסו והא גויס לצה"ל במאי 1966. אליהו יצא אז לנח"ל מוצנח. נותרו לו עוד תשעה חודשי שירות, וההורים, אשר חכו לבנם בכליון עיניים בבואו לחופשה - נתאכזבו מרה כי באותו יום שצריך היה לבוא לא הגיע אליהו. הוא נפל בחילופי-אש ליד גשר דמייה ביום ט' בשבט תשכ"ח (8.2.1968) לצדם של חבריו-לנשק מהנח"ל המוצנח. הובא למנוחת- עולמים באופקים. הוכחה לטוב-לב ומסירותו למשפחה תוכר באחד ממעשיו האחרונים של אליהו - חתימתו על שטרות כדי לרהט את בית אחותו הנשואה אך הגורל קרא לו לפרוע שטר אחר בתשלום יחיד ואחרון - הלא הוא שטר חייו.